סרטן המעי הגס נחשב לחמור יותר ממחלות סרטן אחרות. הוא מהווה סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, כשמבחינת התמותה הוא תופס את המקום השני. זיהוי מוקדם של הבעיה וטיפול ראשוני בה הם קריטיים להצלת חיים יותר מבכל סוג אחר של סרטן, יחד עם היכרות גורמי הסיכון.
לסרטן המעי הגס שורה ארוכה של גורמים אפשריים, כאשר במאמר הנוכחי נציג עבורכם את הקשר הקיים בין מחלות מעי דלקתיות – בעיקר קרוהן וקוליטיס – לבין סוג חמור זה של סרטן.
קשר הדוק בין קרוהן וקוליטיס לסרטן המעי הגס
מחלות קרוהן וקוליטיס כרוכות בתסמינים משותפים רבים, לרוב עם הפוגות שעשויות להיות משמעותיות, בשילוב עם רשימת סיבוכים ארוכה. התחום עדיין נחקר ואין הסכמה חד משמעית בקהילה הרפואית לגבי המנגנון המביא את זה, אבל העובדות החד משמעיות הן שמחלות מעי דלקתיות עלולות להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס בצורה משמעותית.
חשוב להדגיש שרק מעורבות של המעי הגס במחלה מובילה לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות שלא כוללות פגיעה במעי הגס יהיו באותו אחוז סיכון למחלה כמו יתר האוכלוסיה.
מחלת הקוליטיס מגבירה את הסבירות לגידול הסרטני בצורה ניכרת, בעוד שבמקרה של מחלת הקורהן הסיכון קיים בעיקר עבור חולים בסוג קרוהן הנקרא ב”קרוהן קוליטיס” – מחלת קרוהן עם מעורבות של המעי הגס.
גורמי הסיכון המרכזיים לסרטן המעי הגס
גם בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות יש מספר גורמים שמגדילים את הסיכויים לסרטן המעי הגס אצלם. באופן שאינו מפתיע, הסיכוי לסרטן עולה ככל שמחלת המעי מקננת בגוף תקופה ארוכה יותר. מחלות מעי דלקתיות עם מעורבות של המעי הגס יגדילו אף הן את רמת הסיכון.
כשהתסמינים חמורים, או לחלופין כשההתקפים תדירים יחסית, צריך לעקוב ולהיבדק לאיתור הסרטן. בדומה לסוגי סרטן אחרים של סרטן, לסרטן המעי הגס עשויה להיות השפעה גנטית. אנשים שבמשפחה שלהם יש היסטוריה של סרטן המעי הגס נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר למחלה.
במהלך השנים נערכו מחקרים שמצאו קשר בין פוליפים דלקתיים מכל סוג המופיעים במערכת העיכול לסרטן המעי הגס. זאת להבדיל משנים עברו בהן הסברה הייתה שהפוליפים המסוכנים יותר הם פוליפים שסוגם הוא אדנומה.
מתי צריך להיבדק?
הסיכון המוחשי לסרטן המעי הגס בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות הביא לכך שלפני כמה עשרות שנים היה נהוג לכרות את המעי הגס במטרה למנוע את הסיכונים האפשריים לסרטן הקשור אליו. אמנם ניתן להמשיך ולהתקיים ללא המעי הגס, אך אין ספק שזוהי פגיעה משמעותית באיכות החיים ובבריאות . התוצאה היא שהליך ה”הקדמת ניתוח למכה” שהיה נהוג בעבר לא מבוצע כיום.
האתגר העיקרי הוא לאתר את סרטן המעי הגס בשלבים מוקדמים יחסית, מה שיגדיל מאד את הסיכויים להתמודד איתו בהצלחה. כיום ההמלצות הרפואיות מדברות על כך שחולים במחלת מעי דלקתית תקופה של כשמונה שנים ומעלה צריכים לבצע בדיקת קולונסקופיה מדי שנה או שנתיים, בהן יילקחו גם ביופסיות לצורך האבחון.
בהקשר הזה יש לציין שההתפתחות של סרטן המעי הגס נחשבת לאיטית ביחס לסוגי סרטן אחרים, כך שגם בבדיקות הנעשות בפרק הזמן שהוגדר ניתן לאתר את המחלה בשלב מוקדם יחסית ולטפל בה בלי שהסיכונים המרובים שלה – ובכלל זה תמותה – יהפכו למוחשיים במיוחד.